שיטות ניפוק לרצפת יצור

שלום חברים,

במערכת הפריוריטי קיימים מס' דרכים לנפק ח"ג לרצפת היצור כך שיצרכו בשלב דיווח היצור על פעולת האב המשויכת אליו בעץ המוצר .

במסגרת הדרכות מרובות שאני מקיים ללקוחות העובדים עם מערכת פריוריטי תעשייתית לצורך העמקת ישום Priority, תמיד עולה השאלה כיצד להחליט על  שיטת הניפוק האופטימאלית ליצור ?

בפוסט הבא אסקור השיטות השונות עם דוגמאות :

ניפוק לזווד

השיטה הנפוצה ביותר ואף מהווה את ברירת המחדל של המערכת הינה שיטת הניפוק לזווד :

בשיטה זו  הפריט יאוגד יחד עם פריטים נוספים לטובת פקודת עבודה מסויימת .

מתי נשתמש בשיטת ניפוק לזווד?

1. במצב בו קיים יתרון ברור לכך שהרכיבים עבור פעולת היצור / הרכבה יהיו זמינים לעובד ללא צורך בחיפושם ברצפת היצור.

• לדוגמא: כשמדובר ברכיבים דומים העשויים להתאים למוצרים שונים וברצונני לבדל בינהם ע"י אנשי המחסן שלרב ידעו לזהות אותם טוב יותר מעובדי היצור.

2. כאשר נדרש לבצע שריון של רכבי המוצר לפקודת עבודה מסויימת.

• לדוגמא: כשהרכיבים נדרשים בעדיפות לפרויקט מסויים ולא מעוניינים שיצרכו למוצרים אחרים אליהם הם נדרשים.

3. כאשר חשובה העקיבות של המוצר המיוצר כך שיהיה ניתן לזהות באופן ודאי מהיכן הגיעו רכיביו ,בשלב הניפוק לזווד ישנה שליטה לאחראי המחסן על הרכיבים המנופקים עם אפשרות לבחירת מנת חומר שתצרך לפקע.

• לדוגמא: מוצר רפואי המנוהל לפי אצוות ורכיביו נקלטים במלאי לפי מנת חומר של הספקים ולכל מנה יש תאריך תוקף ,במקרה זה יש חשיבות לחברה לזהות מאיזה רכיבים מיוצר המוצר ואף לצרוך תחילה את מלאי הרכיבים שתוקפו קצר יותר.
  באופן זה כאשר יוודע להם על פגם כלשהו באחד מהמנות שנצרכו לפק"עות יתאפשר להם לאתר פק"עות אלו ולנקוט בפעולות מתאימות.

4. כאשר הרכיבים מגיעים עם תאריך תפוגה ,המערכת תמליץ על ניפוק מנת חומר הגלם בעלת תאריך התפוגה הקרוב יותר על פני מנות עם תאריך תפוגה מאוחר. (fifo)

• לדוגמא :חומרים כימיים , רכיבי גומי שונים וכו'

5. כאשר הרכיב מנוהל לפי מספרים סידוריים וברצוננו לאפשר גריעה של כמות גדולה בבת אחת ליצור לפקע מסויימת.

באלק

בשיטת ניפוק לבאלק הפריט יועבר למחסן רצפת היצור באופן כללי ולא פר פק"ע ויגרע אקראית בעת דיווח יצור על פעולת האב המשויכת אליו בעץ המוצר .
נקדים ונאמר שכבסיס מומלץ להשתמש בשיטה זו רק עבור פריטים זולים ללא צורך בעקיבות כלשהי לפק"ע.

• דוגמאות: מסמרים , ברגים , תומכים וכדומה.

מתי נשתמש בשיטת ניפוק לבאלק?

1. כאשר הפריטים נדרשים להיות זמינים ברצפת היצור ללא תלות במחסן המנפק.

2. במצב שמדובר ברכיבים קריטיים לתהליך היצור הנדרשים להיות זמינים גם בשעות משמרת בהם המחסן אינו פעיל.

3. כאשר הפריטים בעלי נפח נמוך ומגיעים בחבילות ומסיבות שונות למחסן נח יותר לנפקם לרצפה כחבילות שלמות ללא פירוקם תחילה.

4. כאשר ברצפת היצור ישנם רבי תא (מגירות בהם הפריטים מרוכזים לפי סוג ) והמחסן ממלא אותם לפי רמת מלאי מינימום.

משיכה ידנית

בשיטה זו הפריט נמשך באופן ידני בשלב דיווח היצור , כלומר מי שמדווח יצור גם מבצע את משיכת הרכיב מהמחסן המתאים.

מתי נשתמש בשיטת ניפוק במשיכה ידנית?

1. כאשר מדובר בפריטים יקרים מאוד הדורשים מעקב פרטני, בשלב צריכתם.

• לדוגמא : זהב , כסף

2. כאשר מדובר בפריט שהיחס בן לאב אינו ידוע מראש.

• דוגמאות :
  • בתעשיית התרופות רק לאחר מדידות של מח' הQC  ניתן לדעת את הכמות המדויקת לניפוק לפק"עת האב.
  • כשמדובר בחומרי ניקוי / דבק, שמעוניינים לצרוך עבור פק"עות ולא באופן כללי.

3. כאשר הרכיב ואף מק"ט הפק"ע מנוהלים לפי  מספרים סידוריים ונדרשת עקיבות ברמת סיריאל כך שניתן יהיה לדעת במכשיר האב איזה מכשיר בן הורכב.

4. כאשר הרכיב אינו מנופק מראש לרצפת היצור ונדרשת צריכתו ישירות מהמחסן הרגיל
(מטיפוס D /W ) בו הוא נמצא.

לסיכום שיטות הניפוק לרצפה בסביבה תעשייתית

בשלב מידול רצפת היצור והגדרת שיטות הניפוק של החומר לטובת הפק"עות חשוב להכיר היטב את אופי הפעילות והממשקים בין המחסן המרכזי לרצפת היצור כמו גם את המצאי הקיים במחסן הרצפה וסוג המוצר עבורו מתבצע הניפוק.
שמירה על העקרונות לעיל יסייעו לכם להתאים את השיטה המתאימה ביותר , באמצעותה יישום מערכת פריוריטי יניב את התוצאות הנדרשות.

בהנחה שהפקתם ערך מהמאמר אתם מוזמנים לשתף עם הקולגות שלכם גם ברשתות החברתיות. נשמח לקבל את תגובתכם  מטה ולשיתוף כל חברי הקהילה בסוגיות הנוגעות לניפוקים של חומר לרצפת היצור , נשמח לסייע בהתלבטויות.